רוצה לשתף איתכן מאמר של הרב שג"ר שנגע בי בימים אלה.
אני מנסה לחשוב על הביטוי לחזור בתשובה. וחושבת על מה שחברה שלי אמרה לי בשנה שעברה שאחרי טיפול אצל פסיכואנליטיקאית היא מבינה פעם ראשונה מה זה אומר לחזור בתשובה.
אני קוראת בדברים שלו התייחסות לתהליך של תשובה כתהליך של שינוי, כתהליך של גילוי עוד חלק מה"אור הסובב כל עלמין" שלנו, מהפוטנציאל שלנו, והפיכתן לממשי.
הקביעה שלו שהשינוי הזה קשה לבצע ע"י כוח המחשבה בלבד משחררת אותי מהצורך לחשוב שאם רק אתפלל בראש השנה ואגיד לעצמי שאני רוצה להיות X (טובה יותר, פתוחה יותר, שמחה יותר וכו') אוכל לגרום לעצמי להיות כזאת. הנפש שלנו היא מורכבת ולרוב צריך חוויה חיצונית שאי אפשר לחזות אותה מראש כדי לגרום לנו לשינוי.
אני מרגישה שהכוונה בתקופה שבין אלול ליום כיפור היא לייצר חוויה משמעותית המאפשרת לאדם לצאת מהרצף הרגיל של החיים ולהשתנות. אני מרגישה שבעולם שלנו אנחנו לא מספיקים לשקוע בחוויה הזו ולכן הרבה פעמים מרגישים פספוס בתקופה זו.
אני נכנסת לראש השנה הזה בתקווה משוחררת מציפיה שהשנה יתגשמו בי עוד חלקים וכוחות שכרגע אני לא מכירה בעצמי.
ומאחלת לכולנו שנה טובה ומתוקה. שנה של הגשמת הכוחות הטמונים בנו. שנה של שמחה. שנה של בריאות.